<h1>מחזור ויטרי סדר פורים סימן רמ"ז</h1>
<h2>דף טז:</h2>
וצריך לומר עשרת בני המן בנשימה אחת ואם טעה או נאנס יחזור אותם מראש.
<h2>דף יט.</h2>
והקורא את המגילה בציבור כורך וקורא בה כספר תורה. ורשאי הוא לפסוק בכל מקום שירצה. בין בסוף פסוק. בין באמצע פסוק. וכן מנהג בשתי ישיבות. והכי נמי אמ' רב עמרם גאון ריש מתיבתא. וכן כתב רב יהודאי גאון. הקורא את המגילה בציבור כורך וקורא בה כספר תורה ואינו פושטה כאיגרת. שבשתי ישיבות (ובית) [ובבית] רבינו שבבבל ובכל מקומות (ישר') [של א"י] קורין אותה כספר תורה. וכן עמא דבר. ת'. ורב היי גאון אמר מנהגא דחזנא קורא ופושטא כאיגרת. אבל הקורא וכורך כספר תורה לא חזא לנא. בערוך בערך מגל. ויש שנהגו לחבר הפסוקים משום דנקראת אגרת. ולא היא. דיש להוכיח ממגילה נקראת דאינו. מדקאמר התם [לעיל ט"ז ע"ב] עשרת בני המן ועשרת. צריך למימר בנשימה אחת. ולא קא' איש ועשרת. ואי מסתבר ליה למה צריך לומ' ועשרת.
<h2>דף כא:</h2>
מקום שנהגו לברך יברך שלא לברך לא יברך. אמר אביי לא שנו אלא לאחריה אבל לפניה מצוה לברך. כדרב יהודה אמר שמואל כל המצוות כולן מברך עליהם עובר לעשייתם כו'. לפניה מנ"ח. ולאחריה. הרב את ריבינו. והכי אמ' מרנא ורבנא משה גאון ריש מתיבתא. מגילה מעין ברכה דיליה קא חתים. ואע"ג דא' הרב. והדן. והנוקם. והנפרע. חתים הנפרע. לעמו ישר' מכל צריהם ואית דאמרי האל המושיע. אמר רב פפא הילכך נימרינהו לתרווייהו. הנפרע לעמו ישר' מכל צריהם. האל המושיע. ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מקרא מגילה. ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה. ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. וקורא את המגילה בעמידה. ולאחר קרייתו אומ', ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם האל הרב את ריבינו והדן את דינינו והנוקם את נקמתינו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשינו. ברוך אתה י"י האל הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע.
